ניר נ' חברת מיקוד בע"מ

החלטה

בפני בקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים על ידי הנתבעת.

1.התובע, אשר הועסק על ידי מעסיקה קודמת ולאחר מכן ברצף על ידי המשיבה כמאבטח בבית שר, עתר בתביעתו לסעדים שונים הנובעים מתקופת עבודתו. מרבית הסעדים הנתבעים מעוגנים לטענתו בחקיקת המגן ובצו ההרחבה בענף השמירה, ובכלל זה – הפרשות סוציאליות, דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה, תוספת וותק, אש"ל, החזר ניכויים שנוכו משכרו ותשלום בגין שעות נוספות וימי אימון. בנוסף, נתבעים פיצויי פיטורים, בטענה כי התובע התפטר בנסיבות המזכות אותו בסעד זה וכן תשלום פיצויי בגין נזק לא ממוני, בשל פגמים שנפלו בתלושי שכרו.

2.בבקשה דנן, עותר התובע כי הנתבעת תגלה בפניו את המסמכים הבאים:

א.העתק מחוזה ההתקשרות של המשיבה עם המדינה.

ב.רישום שעות עבודתו של המבקש.

ג.מסמך בו הצהיר המבקש כי קיבל את מלוא זכויותיו ממעסיקתו הקודמת.

ד.העתק מהודעה לעובד על תנאי עבודתו.

ה.טפסי 106 לכל תקופת עבודתו.

ו.ריכוז משכורותיו לכל תקופת עבודתו.

ז."מסמכים מרכזים" המצביעים על הסכומים שהופרשו בגין התובע לקרן פנסיה.

ח.מסמך המלמד על הסכמת התובע ביחס לגובה ההפרשות לפנסיה.

ט.פנקס חופשה של התובע.

י.מסמכים ביחס לניכויים שנעשו משכרו של התובע.

3.הנתבעת השיבה לבקשה וטענה כי מרביתה אינה אלא מסע דיג. לתגובתה צירפה הנתבעת תצהיר גילוי מסמכים ובו פירטה, באמצעות היועצת המשפטית של הנתבעת, כי המסמכים שבידיה הינם כתבי בית הדין על צרופותיהם ותלושי השכר ופרט לכך אין בידיה מסמכים נוספים הרלוונטיים לתביעה.

4.באשר למסמך הנזכר בסע' 2.א' לעיל, טענה הנתבעת כי מדובר במסמך התקשרות חסוי, אשר אין יסוד לבקשה לגלותו. באשר למסמך הנזכר בסע' 2.ו' לעיל, ציינה הנתבעת כי התובע קיבל את כל תלושי השכר במועד, ואינו טוען אחרת. באשר למסמך הנזכר בסע' 2.ז' לעיל, טענה המבקשת כי כל הנתונים הרלוונטיים עומדים לעיונו בקרן הפנסיה וממילא שאין בידיה מסמך כזה.

5.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות ברובה. להלן אפרט טעמיי.

6.באשר למסמכים שאינם בידי הנתבעת, הלכה היא כי אין ליתן צו לגילויים ומטעם זה יש לדחות את הבקשה ככל שהיא נוגעת לסע' 2.ב', ג', ד', ז', ח', י' לעיל. מתצהיר גילוי המסמכים עולה כי מסמכים אלו אינם בידי המבקשת ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. ככל שהתובע יבקש לטעון לנפקות העדרם של המסמכים, יוכל לעשות כן במסגרת ההליך העיקרי.

7.באשר למסמכים הנזכרים בסע' 2. ה', ו' לעיל – הרי שהתובע אינו טוען שלא קיבל את תלושי שכרו מדי חודש בחודשו, או את טופס 106 בחלוף שנת עבודה, ועל כן לא ברור מדוע יש להטריח את הנתבעת ולהמציאם לו בשנית. ממילא, מכיוון שניתן צו לגילוי ועיון כללי במסמכים ובמסגרת תצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת, נכללו תלושי השכר של התובע, הוא רשאי לבקש לעיין בהם במסגרת הצו. דו"ח ריכוז משכורות שהנתבעת עורכת על יסוד תלושי השכר, לשם צרכיה, אינו חייב בגילוי.

8.באשר למסמך הנזכר בסע' 2.א' לעיל – חוזה ההתקשרות בין הנתבעת למדינה ביחס לאבטחת בתי שרים, טוענת הנתבעת כאמור, כי מדובר במסמך שפרטיו חסויים. למרות שהתובע טוען בבקשתו שהמסמך רלוונטי "לעניין תנאי העסקתו...בפרוייקט אבטחת שרים", הרי שהוא נזכר בכתב התביעה אך ורק ביחס לתביעה לפיצויי פיטורים. בסע' 60 לכתב התביעה, נטען שבמסגרת ההסדר בין המדינה לבין הנתבעת, התחייבה הנתבעת להפקיד בקרן הפנסיה, מדי חודש, 8.3% משכרו של התובע לצורך הבטחת פיצוי הפיטורים, ללא יכולת למשוך אותם בחזרה. טענה זו מצדיקה חשיפת ההוראות הרלוונטיות בהסכם הנדון, ביחס להפקדת פיצויי הפיטורים לטובת העובדים הנדונים בו. ברי, כי בחשיפה מצומצמת זו מתוך ההסכם, אין כדי לפגוע ולחשוף שלא לצורך נתונים עסקיים, סודיים ואחרים של המשיבה או של בעלי החוזה.